ביקורת - עילי בוטנר וילדי החוץ -בית

עילי בוטנר הוא אומן די ותיק בסצנה הישראלית הקטנה יחסית. אלבומו

הראשון כלל למעשה שיתוף פעולה עם רן דנקר ובשלב מאוחר יותר החליט להפריד כוחות, לאחר אלבום אחד מצליח מאוד, כיוון שלטענתו הרגיש שאור הזרקורים מופנה כלפי רן בלבד, על אף פי שהוא זה שחשב על הרעיון להופיע כצמד.

בשנת 2011 צירף את אוהד שרגאי והדר גולד, פליטי כוכב נולד, אליו והקים את עילי בוטנר וילדי החוץ. לאחר מספר סינגלים מצליחים ואלבום בכורה מצליח ביותר, הם חוזרים באלבום חדש, 4 שנים מאוחר יותר ועם שני זמרים נוספים בהרכב, רועי גפן וגל לוגסי

האלבום החדש נקרא "בית" וזהו אלבום קונספט שמדבר על חוויותיו הטראומתיות של עילי כילד לזוג הורים גרוש. ניתן להבין את זה מהעטיפה שמציגה את חברי ההרכב בבית מתפרק שנראה די הרוס ובעל גוונים כהים ,שלדעתי מסמלים את גרושי הוריו של עילי כמשהו קשה ואולי אף את תחושותיו זמן רב לאחר מכן .

האלבום מתחיל עם "היי" שמבוצע על ידי אוהד שרגאיי . בעיניי אוהד שרגאיי הוא החוליה החזקה בהרכב הזה . היכולות הווקאליות שלו הן הכי עוצמתיות . השיר "היי" חובט במאזין ללא רחמים על ידי טקסט לא פשוט שמעביר את התחושות של עילי בצורה בוטה . ניתן להבחין בזה לדוגמא , בפזמון , " יש ילד שצריך אותך בבית לחלום ולעצום את העיניים ואמא ששומרת רק עליו". עילי מנסה להראות שלא היתה לו דמות אימאית בבית שתעזור לו לישון ולחלום ללא דאגות. בחלק השני של הפזמון נאמר " אף פעם לא אמרת אם את גאה בי" ,מה שרק מבליט את המחסור של עילי במילה טובה ובמגע.

אציין שלדעתי אין סיבה לעבור ולפרט על כל אחד מהשירים בכל הקשור למשמעויות , שכן כל אחד מהשירים מדבר על החוויה הטראומתית של עילי . עם זאת , אני רוצה לומר דעתי לגבי התוספת להרכב .בשמיעות הראשונות של האלבום חשבתי שהצטרפותם של רועי וגל לא הטיבו עם האלבום . הרגשתי שיש יותר מידי קולות שהוכנסו לחלק מהשירים ושזה מייצר בלאגן , אבל ככל ששמעתי את האלבום יותר כך הבנתי שטעיתי. עילי ( ביחד או בנפרד מחברי הלהקה ) מחלק נכון את תפקידי השירה ומאפשר לכל זמר כמעט להביע את דעתו . לכל אחד מהזמרים (מלבד הדר) יש שיר ספציפי שבו הוא שר ובשאר השירים יש שילוב של הקולות ,אם על ידי קולות רקע ואם על ידי שילוב בבתים מסויימים . הדר גולד היא זמרת טובה אבל לדעתי יש סיבה לכך שאין לה שיר משלה . אני חושב שהיא מתאימה יותר לליווי ופחות להובלה של שיר .

אמרתי שלא אתעכב על השירים השונים אבל כן ארצה להוסיף משהו לגבי שלושת השירים האחרונים ורצועה מספר 5 . "אתה מולי" ת"אתה היית הראשון" , "סוף שיש לו התחלה" ו"אמא" הם לדעתי השירים החלשים באלבום . השתעממתי מהלחנים . השיר "אמא" הוא השיר היחידי שבו עילי שר ולדעתי טוב שכך כיוון שעל אף היותו של עילי מלחין וכותב נפלא , החלק הווקאלי הוא החלש אצלו ובשיר הזה , מעבר ללחן המשעמם בעיניי , לא התלהבתי מהביצוע הקולי . בכל הקשור ללחנים ולצורת ההגשה של שאר השירים באלבום , מאוד נהנתי . הנגינה של עילי בולטת ומהנה ואין ספק שכל אחד מהזמרים ביצע את השירים באופן עוצמתי שמעביר למאזין את התחושה שהם חלק ממה שעילי חווה , למרות שהאלבום מספר את סיפורו של עילי בלבד.

לסיכום , אני חושב שמדובר באלבום שני לא רע . ההרכב הצליח לעבור בהצלחה את "תסמונת האלבום השני" . עם זאת , מדובר לדעתי באלבום פחות מוצלח מאלבום הבכורה .החלקים החלשים באלבום החדש הם השירים השקטים .אם זה היה תלוי בי , כל שיר באלבום היה באווירה רוקסיטית .

ניתן להאזין לאלבום המלא בלינק הזה ( האלבום הועלה על ידי הלהקה עצמה ) .

ציון - 3 מתוך 5

האזינו בשירותים הבאים :