ביקורת-Dreamcar-DREAMCAR
- נועם אסולין
- 7 ביוני 2017
- זמן קריאה 2 דקות

מי אלו DRAEMCAR ,אתם שואלים , ובצדק , שכן מדובר בלהקה חדשה לחלוטין שמוציאה אלבום בכורה כשם הלהקה . DRAEMCAR היא סופרגרופ שמורכבת מחברי No doubt מינוס גווין סטפני וסולן AFI- Davey Havok . הלהקה מגדירה את עצמה כ - New Wave והוקמה ב-2016 .זמן קצר יחסית לאחר הקמתה הלהקה מוציאה את אלבום הבכורה שלה בחברת קולומביה הגדולה .
בביקורת הזו אני חושב שאתחיל דווקא מהסוף . אני נהנה מהאלבום . זה אלבום כיפי , קצבי , מזכיר קצת את שנות השמונים עם הסינתיסייזר ככלי דומיננטי באלבום . Davey מציג יכולות ווקאליות די מגוונות ומשתלב מעולה בשירים . השירים באלבום , רובם ככולם ,באותה הנוסחה , כלומר הרבה סאונד אלקטרוני ,צליל שמזכיר קצת את שנות השמונים ותוספת של גיטרות ותופים שמוסיפים סאונד אלטרנטיבי ,רוקיסטי . השירה של Davey מזכירה גם היא את שנות השמונים . השירים שבעיניי הכי כדאי לשים אלהם לב הם Burn To Lie , The Assistant ,The Preferred , Don't Let Me Love You ולבסוף Slip On The Moon
The Assistant מבליט בעיקר את הסאונד החי ,עם הגיטרה של טום והתיפוף המעולה של אדריאן ( שכולל פתיח נהדר). שאר השירים שהמלצתי עליהם פשוט שירים טובים מבחינת הלחן ועשויים היטב ,גם מבחינת איזון של הסאונד . אף כלי לא נשאר מאחור .כל אחד מהכלים נשמע בבירור , כולל הבס , שלי לעיתים קשה לשמוע אותו .
הזכרתי שהלחן הוא מעולה . חבל שאני לא יכול לומר את זה על המילים . המילים סתמיות וחסרות היגיון . בפזמון של השיר " All The Dead Girls " לדוגמא , Davey שר "All the dead girls love me, love me..." ולאחר מכן "?The gone boys too So why can't you"
מילים מגוכחות וסתמיות . זו דוגמא אחת אבל גם שאר השירים לא מצטיינים בזה.
כאחד ששם בקדמת הבמה בעיקר את הלחן ופחות את המילים , אני חושב שזה אלבום עשוי היטב בסופו של דבר , הן מבחינת הלחן והן מבחינת הביטוי שמקבלים הכלים השונים . אני בהחלט ממליץ על האלבום למי שאוהב סאונד אלקטרוני ורוקיסטי שמזכיר קצת את שנות השמונים , פחות אכפת לו מהמילים , ויכול פשוט להנות מהסאונד.
ציון : 4 כוכבים
Kommentare