ביקורת - Lana Del Rey

לנה דל ריי הספיקה לא מעט מאז שהתגלתה לצרכני המוסיקה עם אלבומה השני , והסופר מצליח Born To Die שנמכר במיליוני עותקים. מאז אותו אלבום ,שיצא ב-2012 , הוציאה לנה עוד שלושה אלבומים , כולל החדש.

לנה דל ריי זהו שם הבמה של Elizabeth Woolridge Grant . יש לא מעט שמועות וסיפורים על לנה דל ריי , מניתוחים פלסטיים נרחבים ועד היותה מוצר של חברת התקליטים , אבל לא לזה התכנסנו , אלא בכדי לדבר על אלבומה החדש והחמישי Lust For Life .

לאחר Born To Die הוציאה לנה שני אלבומים "ניסיוניים" שהיוו שינוי מאלבומה המצליח . השירים היו יותר פרןגרסיביים , מלנוכלים ופחות נגישים , כיוון שפחות עניין אותי . באלבומה החדש לנה חוזרת לסאונד המוכר שלה , שירים פופיים עם הרבה צלילים ממוחשבים וקול קטיפתי .

האלבום החדש כולל 16 שירים . לרוב אני לא בעד אלבומים ארוכים מידי . אני מעדיף אלבומים של לכל היותר 13 שירים , ועל זה ארחיב בהמשך.

השיר הראשון Love הוא גם הסינגל הראשון מהאלבום . בעיניי שיר כיפי לשמיעה ,עם פזמון ממכר וסוחף . בשיר הבא Lust For Life יש שיתוף פעולה עם The Weekend ( באלבום החדש של לא מעט שיצופי פעולה ) . גם כאן מדובר בשיר מעולה בעיניי, עם פזמון ממכר . ההצטרפות של The Weekend מוסיפה לא מעט בעיניי למרות שלרוב אני לא אוהב ראפ והיפופ . עם זאת , כשיש שילוב מעניין אני בהחלט מתחבר לזה . הרצועה הרביעית באלבום , Cherry , היא אולי הרצועה המוצלחת באלבום שאני נהנה לשמוע תמיד .

מלבד שני השירים הראשונים , שיתופי פעולה נוספים יש בשירים Summer Bummer שכולל את ASAP Rocky ו- Playboi Carti

Groupie Love ששוב כולל את ASAP Rocky

Beautiful People Beautiful Problems שכולל שיתוף פעולה עם Stevie Nicks והשיר Tomorrow Never Came שכולל את בנו של ג'ון לנון , שון אונו לנון . לדעתי שון מוסיף המון לשיר והופך אותו לעוד יותר מעניין .

כאמור באלבום יש 16 שירים , ובהחלט ישנם שירים מסויימים שמיותרים ואפשר היה לוותר עליהם וקצץ את האלבום , מה שהיה הופך אותו לאלבום עוד יותר נפלא .שירים כמו Summer Bummer ,Groupie Love ו - God Bless America – and All the Beautiful Women in It הם שירים מיותרים ודי משעממים בעיניי .

על הליריקה אין לי הרבה מה לומר . הליריקה ברובה סובבת סביב אהבה לגבר ועוד מילים דביקות כאלה ואחרות . הדגש אצלי הוא תמיד קודם כל על הלחן ולכן , למרות שהליריקה באלבום שיטחית ברובה , עדיין מאוד נהנתי מהאלבום .

לסיכום , לנה דל ריי חוזרת לסגנון שהביא לה הצלחה אסטרונומית בעולם . הקול הקטיפתי שלה , הלחנים הפשוטים אך הממכרים שמזכירים קצת מוסיקה אמריקאית של שנות השישים ושיתופי הפעולה הרבים הופכים את האלבום הזה לאחד מהאלבומים האהובים עליי השנה ועושה רושם שהוא יעמוד במבחן הזמן ויתנגן אצלי עוד שנים רבות .

ציון - 4/5

האזינו לאלבום בשירותי הסטרימינג :